שימוש בחושים מפצים (שמיעה , מישוש, ריח, טעם)

חוש הראייה מאפשר לאדם "לשלוט" בסביבתו: לזהות פריטים, לדעת היכן הוא נמצא, מי ומה נמצאים בסביבתו, להימנע מסכנות וכדו' .

אדם עם מוגבלות בראייה עושה שימוש בחושים האחרים שלו כדי לפצות על החסך בראייה. לדוגמא, הוא יכול לדעת את מיקומו בסביבה בעזרת רמז של ריח מהמאפייה, לזהות את התבלין בעזרת חוש הטעם, לזהות את הקומה במעלית באמצעות חיווי קולי במעלית, לזהות את הבגד בעזרת מירקם הבד או את המטבע בעזרת סימנים מישושיים. ראה תדריך שימוש בכסף.

על מנת לקדם את העצמאות התפקודית של האדם, ניתן לארגן את הסביבה תוך התייחסות לשימוש בחושים מפצים.

 

חוש שמיעה – הקפדה על תיווך מידע בקול:

לדוגמה: כאשר אדם נכנס לחדר, אנו מניחים כי הוא יודע מי הנוכחים במקום. כאשר לאדם יש מוגבלות בראייה, הנחה זו עשויה להיות מוטעית ויש לתווך באמצעות קול, כלומר לציין כי מישהו נכנס לחדר. להרחבה על תיווך מילולי ראה תדריך לתקשורת מילולית.

חוש המישוש – יישום עקרון הניגודיות בממדים שאינם צבע (גודל ומרקם):

ניגודיות בצבע תורמת לאדם עם שרידי ראייה ואין לה משמעות לאדם עם עיוורון מוחלט. ניתן ליישם את עיקרון זה באופנים נוספים, כמו גודל ומרקם, אשר יכולים לסייע גם לאדם עם עיוורון מוחלט. לדוגמא: הנח את החומרים להכנת שתיה חמה בכלים בעלי צורות שונות מרקם כמו: קפה בכלי עגול, הסוכר בכלי מרובע, והתה בכלי מעוין או בצורות בעלות גודל שונה.

 

מאת ריטה לפיד, מנהלת מקצועית במגדל אור.