הנגשת מערכות מחשוב לשילוב אנשים עם מוגבלות בראייה בעבודה

מטרות המסמך:

  • להציג מידע על חקיקה והסדרה בנושא העסקת אנשים עם עיוורון ולקות ראייה.
  • להציג נתונים על אוכלוסייה זו, על השירותים הניתנים לה ועל חסמים מרכזיים בתעסוקה, כולל התמודדות עם סביבת עבודה ממוחשבת.

ממצאים עיקריים:

תעסוקה ושכר

  • שיעור המועסקים בקרב אנשים עם לקות ראייה חמורה בגילאי 20-64 הוא 57%,לעומת 76% מהאנשים בגילאים אלו ללא לקות ראייה.
  • שיעור התעסוקה בקרב אנשים עם עיוורון וקושי רב בראייה הוא קטן במידה נכרת משיעור המועסקים מקרב כלל האנשים עם מוגבלות.
  • שכר העבודה הממוצע של אנשים עם עיוורון וקושי רב בראייה נמוך במידה ניכרת מהשכר הממוצע של כלל האנשים שיש להם מוגבלות ומהשכר הממוצע של האוכלוסייה ללא מוגבלות.

החוק הקיים וקידום תעסוקה על-ידי הרשויות הציבוריות

  • החוק העיקרי הנוגע לזכויות אנשים עם מוגבלות בתעסוקה הוא חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, 1998.
    תקנות החוק מתייחסות גם להשתתפות המדינה במימון ההתאמות הנדרשות להנגשת סביבת העבודה של עובד עם מוגבלות.
  • הרשויות הציבוריות פועלות בכמה דרכים לקידום התעסוקה של אנשים עם מוגבלות ראייה, ובהן מתן שירותי שיקום מקצועי, הדרכה וליווי למעסיקים, סיוע במימון התאמות למעסיקים שאינם גוף ציבורי, סיוע במימון התאמות לשימוש אישי, השאלת אביזרי עזר, הפעלת מוקד תמיכה טכנולוגי, פיתוח תוכנת הנגשה בעברית ועוד.

חסמים, אתגרים והצעות לפתרון

  • חסמי התעסוקה העיקריים העומדים בפני אנשים מוגבלות בראייה הם: דעות קדומות וחוסר מודעות ליכולות התעסוקתיות שלהם; קושי במימון התאמות במגזר הציבורי והפרטי; חוסר הדרכה למעסיקים; קשיים רבים בהנגשה של מערכות מידע וסביבת עבודה ממוחשבת.
  • בעיית הנגישות של סביבת עבודה ממוחשבת לאנשים עם מוגבלות בראייה נובעת מחוסר הנגשה של מערכות מחשוב ושל אתרי אינטרנט. מצב זה אינו מאפשר את ביצוע העבודה ולכן מעסיקים נאלצים לוותר על העסקת מועמד עם מוגבלות ראייה.
  • הצעות עיקריות לפתרון:.
    • הקמת חממה לפיתוח טכנולוגי שתפתח תוספי תוכנה להתאמת מערכות המחשוב לתוכנת קורא המסך
    • חיוב מתכנתי אתרים או תוכנות לעבור קורס כתיבה נגישה
    • חיוב הרשויות הממשלתיות לרכוש רק טכנולוגיות נגישות
    • בחינת האפשרות להרחיב את מימון ההתאמות בעבודה לאנשים עם מוגבלות גם עבור גופים ציבוריים

על המאמר:

עוד על הממצאים וקריאת המסמך – לחץ כאן.

כותבי המאמר:

ד"ר יסכה מוניקנדם-גבעון, מרכז המידע והמחקר-כנסת ישראל, מוגש לוועדת המדע והטכנולוגיה

מועד:

יוני 2017

 

סוכם על ידי ריטה לפיד, מנהלת מקצועית במגדל אור

האם כתבה זו עזרה לך?